(AI) המאבק בין סין לארצות הברית בתחום הבינה המלאכותית

המאבק בין סין לארצות הברית בתחום הבינה המלאכותית (AI) מתעצם, כאשר שתי המדינות רואות בתחום זה טכנולוגיה אסטרטגית ותחרות בינלאומית מפתח לעתידן הכלכלי והצבאי.

צעדים אמריקאים להגבלת יכולות הבינה המלאכותית של סין:

הגבלות על ייצוא שבבים: ארה"ב שוקלת להטיל מגבלות חדשות על ייצוא שבבי AI לסין, כולל שבבים של חברות כמו Nvidia ו-AMD. צעד זה נועד לעכב את התקדמותה של סין בתחום הבינה המלאכותית, במיוחד בגזרה הצבאית, אך הוא צפוי להשפיע גם על תעשיית הבינה המלאכותית המסחרית בסין.

איסור על השקעות אמריקאיות: הנשיא ביידן הציג צו נשיאותי המאפשר למחלקת המסחר לאסור או להגביל השקעות אמריקאיות בתחומי המעבדים, המיקרו-אלקטרוניקה, מחשוב קוונטום ומערכות בינה מלאכותית בסין.

הגבלות על שירותי ענן: ממשלת ארה"ב שוקלת להטיל מגבלות על השכרת שירותי ענן לחברות בינה מלאכותית סיניות, מה שיקשה עליהן לעקוף את השינויים במדיניות יצוא השבבים.

לחץ על דרום קוריאה: ממשלת ארה"ב דחקה בדרום קוריאה לא לאפשר ליצרניות השבבים המקומיות שלה למלא את המחסור בשבבי ה-AI שייווצר בסין.

תגובת סין:

סין הגיבה על ידי הגבלת ייצור הגליום והגרמניום, חומרים קריטיים לייצור מוליכים למחצה.

התפתחויות בסין:

סין הציבה לעצמה מטרה להיות המדינה המובילה בתחום הבינה המלאכותית עד 2030, תוך הקצאת משאבים רבים.

סטארט-אפ סיני בשם DeepSeek הצליח לפתח מודלי בינה מלאכותית שמתחרים במודלים האמריקאים הגדולים, עם שינוי משמעותי: הם זולים יותר ודורשים פחות שבבים חזקים.

השילוב של תמיכה ממשלתית ותנופה של יזמים מקומיים הפכו את סין למובילה עולמית בתחום טכנולוגיות האוטומציה.

המאבק בין ארה"ב לסין בתחום הבינה המלאכותית משפיע לא רק על שתי המדינות, אלא גם על הכלכלה העולמית, הביטחון העולמי והאיזון הגיאופוליטי.